ותאור
יש מעט מבנים שמעוררים את המרכז הישן טוב יותר מאשר פונדק לינדן (יהיה גם הבנק הלאומי, אבל זה לא למכירה). הפונדק שופע את הרחובות המרוצפים שנקראו על שם הפרוונים והליסקאני של פעם, והפונדק מציג לראשונה את חלונותיו הרחבים, הגבוהים והמקומרים בקומת הקרקע, שצבעם זכוכית צבעונית מזויפת. עם זאת, הקומה העליונה שומרת על תפארתה, מעוטרת בקפידה באלמנטים עשירים כמו הזרועות התומכות במרפסת הברזל, הגבול המשותף שמתפקד כמסגרת לחלונות הגבוהים והצרים והשיניים השומרים על הקצב מתחת לגג. . כיום, חלל הפנים של הפונדק מוקדש לאירועים עסקיים ופרטיים, אותם הוא מארח בשלושה אזורים גדולים - מרכז הכנסים, מבואה-הקבלה ואולם האירועים. החלל לאירועים עסקיים או תרבותיים מודרני, בהיר ומסודר ללא דופי לדרישות של היום (יש לו קיבולת של 50-300+ אנשים ומצויד באינטרנט Wi-Fi מהיר, תצוגת קיר וידאו, טבלאות ומערכות סאונד מקצועי מערכת); במקום זאת, אולם האירועים משמר את הדגשים של העבר באמצעות נברשות מפוארות, כותרות ופרשנות מחודשת ויצירות בויזרי שכוללות את התחכום של בית הספר הישן. מרהיב על ידי הניגוד בין כיסאות אולטרה-מרין, שולחנות זכוכית ומראות קופסאות, החדר הזה מחדש בדיסקרטיות את המוטיב האנגלי הנוכח הרבה יותר באזור הקבלה. האולם מוגש על ידי מטבח משלו המצויד בציוד מודרני. מי שמשמרת את קסמו של הפונדק הישן היא החצר הפנימית, דרך הדלתות שהסוחרים הקטנים מחזיקים פתוחות כמו זרועות מסבירות פנים, להוטות להראות את אוצרותיהם. פעם היו עצי טיליה מלכותיים שהצלו על החצר, שם הנכס בא מהם. Atanasie Hagi, Gheorghe Polizu ו-Ștefan Popovici הם אלה שבנו את הפונדק הזה בשנת 1833, וכבר היו להם חנויות על הקרקע שאותן הרחיבו בקנייה מהשכנים. "הם בנו במקומם, מהיסוד, ובליווי מושלם את הפונדק לינדן, או כפי שהם כינו את Bezesten, מהרחוב הראשי של Marchitani (Strada Lipscani) שניתן לראות אותו מסומן עם המותגים שלנו (ראשי תיבות) מעל שניהם. שערים, עם כל הוצאות החברות אינן מתוך שניים, אחים, פרוטה ופרוטה, מהעיוות (ההתחלה) ועד סוף המפתח" כותב קונסטנטין בקלבאסה ב"București de altadată". האחווה הטובה, שאת ראשי התיבות שלה ניתן לראות עד היום, לא נמשכה זמן רב כי בשנת 1835 היה הפונדק משותף, כל בעלים קיבל 14 חנויות ושני מחסנים; הם שמרו במשותף רק את "השירותים והחדר שבו גר הפונדק". עם הזמן ימשיכו החנויות להחליף את בעליהם ולסגור את דלתותיהן היטב בלילה כדי להגן על המטיילים והסוחרים, כפי שכותב הבקלבסה: "החנויות היו מצד אחד ומצד שני, וביניהן רחוב, שעד 1916 היה מרוצף באבן נחל.(...) כל החנויות הוצבו על מרתפים עמוקים עם קמרונות גדולים שניתן לראות עד היום, גם תקרות החנויות נעשו בקמרונות.כמו בפונדקים אחרים, חלונות ודלתות החנויות היו לו תריסי ברזל שהיו סגורים בלילה, ומעליהם הוצבו קורות צולבות כפופות בקצוות.בפתחי הפונדק, מצד אחד ומצד שני, ליד המבנה, היו כמה עמודי אבן, בערך. גובה מטר ודי עבה, שנועד להגן על הקירות מפני נזקי עגלות עם סחורה שנכנסה ויצאה לפונדק".
